רגע לפני שאת מעבירה את הילד שלך למיטת מעבר, הנה מדריך שיעזור לך להבין מתי מעבירים למיטת מעבר, איך לבצע את המעבר בצורה נכונה כדי לעזור לך וגם לילד שלך לעבור את השינוי בצורה קלה יותר
אני לא חושבת שיש הורה שלא חווה או שמע על הרגע הבא: הלכתם יחד לגן השעשועים, השתוללתם, קפצתם, רצתם והגעתם עייפים הביתה. ישר תקתקת ארוחת ערב, מקלחת, סיפור ולילה טוב.
במקביל, כבר התחלת לדמיין על הפרק הבא בסדרה שממש חיכית לצפות בה או עברה בראשך המחשבה שאת מתקתקת את רשימת המטלות האינסופית (שלא באמת נגמרת) שעוד נותרה לך ואיך את נכנסת למקלחת ומשם ישר למיטה.
ואז הוא הופיע - עומד מאחורייך עם חיוך גדול ושובב, מסמן לך בדרכו שלו ובמילים עדינות - אף אחד לא הולך לישון פה: לא את ולא אני.
אין סדרה, אין מיטה, אין מקלחת.
לעומת זאת, מתחיל פה מרתון אינסופי של ניסיונות במטרה להחזירו לישון.
מתי מעבירים למיטת המעבר?
יש הרבה שאלות סביב המעבר למיטת מעבר. האם יש גיל מסוים שנכון להעביר למיטת מעבר? אולי כשהוא יודע לומר את המילה "אימא" או "אבא" או כשהוא יודע ללכת. בפועל, אין נוסחה קבועה לכל ילד יש קצב משלו ולכל הורה יש שיקול משלו ביחס לזמן, מוכנות, מקום, לידה מתקרבת וכדומה.
העיקרון המנחה הוא קודם כל בהקשר הבטיחותי – ברגע שהילד מטפס או מנסה לטפס על סורגי מיטת התינוק – זה בדיוק הזמן להעביר אותו למיטת מעבר או מיטת יחיד – לבחירתכם. מיטת המעבר מעודדת עצמאות רבה, התינוק מגלה לפתע שהוא יכול להיכנס אליה ולצאת מתוכה בקלות, ללא עזרת מבוגר – דבר שמצד אחד, מעודד ומגדיל את תחושת המסוגלות והעצמאות שלו ומצד שני – מאפשר לו לצאת ממנה כשהגיע הזמן לישון ובמהלך כל הלילה.
מה חשוב שאדע לפני המעבר למיטת התינוק?
ככל שהילד יודע להירדם עצמאית, ז"א, הוא אינו תלוי בסיוע של ההורה או בעזרה של גורמי תלות חיצוניים נוספים כדי להירדם (בקבוק, הנקה וכדומה) כך סביר שהמעבר יעבור בצורה חלקה יותר. אם הרגלי ההירדמות של הילד כוללים סיוע שלכם או גורמי תלות חיצוניים בהשכבה, מומלץ בחום להתחיל וללמד אותו הרגלי שינה הכרוכים במינימום סיוע לפני ביצוע השינוי למיטת המעבר, אם לא הצלחתם ללמד אותו בעצמכם, אתם מוזמנים לפנות אליי.
כל המידע על תהליך ייעוץ איתי נמצא בקישור הבא:
המלצה: הנה כמה טיפים שיקלו עליכם ועל הילדים שלכם לצלוח את השינוי למיטת מעבר:
בגיל שנתיים כחלק מהשינוי ההתפתחותי, חשובה מאוד תחושת המסוגלות והעצמאות. לכן חשוב מאוד לשתף אותו ולהכין אותו למעבר. דברו איתו מראש, ספרו לו שהלילה הוא ישן במיטה של "גדולים".
אם הדבר מתאפשר כמובן, שתפו את הילד בבחירת מיטתו החדשה או התקינו אותה לידו. היכרות עם המיטה החדשה תקל עליו את המעבר ויאפשרו לו להיקשר ולהתיידד עם המיטה החדשה והלא מוכרת בחדר. ניתן לאפשר לו לבחור חפץ או בובה שהוא אוהב (ובטיחותי כמובן) שייקח איתו למיטה החדשה, לעזור להרכיב את המיטה או לשים בה יחד מצעים שהוא אוהב.
העבירו את המסר שאתם סומכים עליו וזה צעד גדול בעצמאות שלו. הציבו את הגבול מראש – מה מותר ומה אסור. מה אתם מצפים ממנו. חשוב שהמסר יהיה ברור ועקבי כדי שגם הוא יבין מה קורה אם הוא יורד מהמיטה. לדוגמא: כשתרד, אנחנו נחזיר אותך למיטה בשקט – מבלי לדבר.
כשהוא יוצא מהמיטה, (כן זה יקרה, כי רק כך הם באמת לומדים) החזירו אותו לשם ללא אינטראקציה מיותרת עם המון אמפתיה והבנה כי הוא פועל כך כי הוא מתלהב מהמיטה החדשה, כי העולם סביבו מאוד מסקרן ומעניין ולא כי הוא בודק אתכם.
במקרה כזה, התגובה שלכם היא זו שתקבע את המשך התנהגותו – אם הילד יבין שהוא יכול לפתוח בשיחה או שאתם מנסים דברים חדשים כדי להחזירו, לא החלטיים הוא ימשיך לצאת מהחדר שוב ושוב.
לעומת זאת, אם תקפידו על חזרתו בצורה ברורה ועקבית, תהיו בטוחים בעצמכם, זה יסתיים הרבה יותר מהר.
והכי חשוב,
לפני המעבר למיטה החדשה, כדאי מאוד שאתם, ההורים, תהיו שלמים עם המעבר. תדעו מה הולך לקרות ותגיבו בהמון הבנה, סבלנות, אורח רוח לצד מסר מאוד ברור עקבי ובטוח בכם ובילד. הדרך שבה אתם תובילו את המעבר למיטת מעבר, היא זו שתלמד את הילד שלכם, כיצד עליו להתנהג ולהתמודד עם המעבר.
